בגובה העיניים
זצוק"ל שאומר: כי המחלה המסוכנת
ביותר שיכולה לשכון בגוף האדם
היא המחלה שנמצאת בתוכו, והאדם
לא יודע ממנה, שברגע אחד האדם
יכול למות ממנה, והסיבה היא, שכיוון
שהאדם לא ידע מחוליו לא הייתה
לו אפשרות לטפל במחלה, אבל
אם אותו אדם היה יודע ממחלתו,
הייתה לו אפשרות נוספת, לבוא
ולנסות לטפל במחלה שלו ולהציל
את נפשו, אבל
כיוון שלא ידע
ממחלתו מניין
ימצא רפואה
למחלתו?
וכמו שכתב
רבינו הרמח"ל
הקדוש בספרו
עץ חיים: "כי
ידיעת האמת
מחזקת הנשמה
ומרחקת ממנה
היצר ודאי, ואין
דבר מחליש
הנשמה לפני
היצר כחסרון
הידיעה, ואם
הייתה הידיעה
רחבה ועומדת
על לב בני האדם,
לא היו חוטאים לעולם, אך לא היה
אפילו היצר קרוב אליהם ושולט
עליהם, כמו שאינו שולט במלאכים
עכ”ל.
הרי לנו במפורש דרך אמיתית
ויסודית שמסבירה לנו היטב, מה
הסיבה האמתית שבגללה בני דורנו
נופלים בחטאים רחמ”ל, וזה חוסר
ידיעת האמת.
העבירה
הכי קשה בתורה
הרמב”ם כותב בהלכות דעות: "כי
חולי הנפש הוא כמו חולי הגוף",
וכיוון שיתברר לנו קוראים יקרים,
כי המחלה הכי מסוכנת היא, שלא
יודעים אודות המחלה, וממלא
האדם מזומן למות ממנה חס ושלום,
ככה גם ברוחניות של האדם היהודי,
צריך האדם להיזהר שלא להיות
חולה בעבירות וחטאים שמסוכנים
לנשמה היהודית שבקרבו.
והנה כיון שבימינו ישנה מחלה
מסוכנת ביותר שכמעט אין מי
שנמלט ממנה, והיא בעצם העבירה
הכי קשה בתורה הקדושה של העם
היהודי והיא נפסקה להלכה בשולחן
ערוך אבן העזר {סימן כ"ג סעיף א´-
ג´}: "אסור להוציא שכבת זרע לבטלה,
ועוון זה חמור מכל עברות שבתורה.
אלו שמנאפים ביד ומוציאים שכבת
זרע, לא די להם שאיסור גדול הוא,
אלא שהעושה זה בנידוי הוא יושב
ועליהם נאמר: ידיכם דמים מלאו
וכאילו הרג את הנפש.
קח את כל ראשי העם
והוקע אותם לה’
נגד השמש
אם כך ישנה מחלה מסוכנת ביותר
בימינו, והצרה הגדולה ביות