כרזות שמיטה
שנת תשע"ה היא שנת שמיטה "ְושש ש ִים תְזרע את-ַארצָך ְוָאספת את-תבּוָאתּה
ָׁ
ְ
ַ ְ ָׁ ֶ
ְ ֶ
ֵׁ ָׁ נ ִ ַ ֶ
ְוהשביעת תשמט ָׁה ּו ְטשתּה" (ספר שמות, פרק כג) בעולם חקלאי חשיבותה של
ַ ְ ִ ִ ִ ְ ְ ֶ נ נ ַ ְ ָׁ
השמיטה ברורה – האדם והאדמה נחים, החלשים בחברה יכולים להנות במשך
שנה מאכילת פירות ההפקר והתבואה שבשדות. אך מה משמעותה של השמיטה
בעולם המודרני? באופקים 5102? בבית הספר הגבעה? תלמידי שכבות ד-ו ביקשו
לבחון את משמעותה החברתית של השמיטה בבית הספר בפרט ובחברה בה אנו
חיים בכלל.
את לימוד נושא השמיטה פתחו המחנכות בכיתות. התלמידים הכירו את מקורותיה
המקראיים של השמיטה ובחנו את הפן החברתי –חקלאי שלה. השלב הבא
התאפיין כמיטב מסורת מורשה – כי"ח בלימוד בחברותא. בלימוד העלו התלמידים
רעיונות לפעילות שתאפשר סיוע לחלש בחברה, דרכים ליצירת חברה צודקת יותר
בעלת תחושה של ערבות הדדית. את הרעיונות תרגמה כל חברותא בשיעור אמנות
ליצירת כרזה שכללה ציור ומשפט שהביעו את המסר החברתי. כרזות התלמידים
הוצגו בתערוכה בית ספרית אשר היתה פתוחה לתלמידים, לוועד ההורים ולצוות
המורים. מבין כל הכרזות נבחרה הכרזה שיצרו סיון ויצמן, ירין אביטן, מור אזולאי
ורוני צלח מכיתתה של זהבה בן-דוד ו'1. כרזה זו יצגה את בית הספר בתערוכת
הכרזות שהוצגה בכנס כל ישראל חברים לחינוך וחברה בפני מאות אנשי חינוך
מכל רחבי הארץ.
הבנות הזוכות תארו את הרעיון שעמד מאחורי יצירת הכרזה: שנת השמיטה
נקראת גם שבת שבתון לאדמה ומכאן נלקח הרעיון שבשנת השמיטה, השנה
השביעית, שובתים ממלאכת האדמה ומדגישים את הערכים של נתינה והתחשבות
באחר, באדם ובאדמה. הנתינה גורמת לאדם תחושה של התחדשות וצמיחה.
כל הכבוד לכלל התלמידים ולצוות שלמדו את הנושא מתוך עניין אמיתי. אולגה,
המורה לאמנות ליוותה את שלוש השכבות ביצירתיות ומקצועיות וחגית רכזת
מורשה כיוונה את המהלך הרחב.
דגנית גולדבלט – מנחת מורשת